רגולציה רכה או קשה?

רגולציה רכה או קשה?

רגולציה רכה או קשה?

Soft Regulation or Hard one? שיחה מרתקת בפודקסאט החדש של מייקל אייזנברג, שותף ומייסד של Alef VC.
בפודקאסט, Invested, משוחח אייזנברג עם אורית פרקש-הכהן, חברת כנסת מרשימת המחנה הממלכתי ולשעבר שרת החדשנות, שרת התיירות, השרה לנושאים אסטרטגיים ויו”ר רשות החשמל.
אחד מנושאי השיחה הוא רגולציה ב-AI – אחד הנושאים החמים היום. זווית מרתקת לאור הנסיון והידע העצום של פרקש-הכהן  אשר משתמשת במונח רגולציה רכה- Soft Regulation כדי לתאר את גישתה אשר מעדיפה הכוונה כללית ואינה נותנת הנחיות רגולציה פרטניות וספציפיות. היא תומכת בגישה זו לתחום ה-AI (בניגוד לתחום החשמל למשל) כדי לעודד את הרגולציה העצמית והאחריות התאגידית של חברות הטכנולוגיה. מדיניות זו, בניגוד ל”רגולציה קשה” (Hard) המקובלת בדר”כ – רגולציה פרטנית, דקדקנית ומכוונת בדיוק את הגופים המפוקחים (כזו שמחייבת צ’קליסטים גנריים…). שאלה מעניינת כמובן, לאן כל זה יתגלגל…
מעניינים מאד גם דבריה ביחס לרגולציה על שוק האנרגיה והחשמל ועל ההשלכות של זה על בטחון וכלכלת ישראל.
מעבר לזה, השיחה האישית חושפת את המעבר התפישתי בין רגולטורית לפוליטיקאית – שדה ההשפעה המשתנה והתרומה של כל אחת מהפוזיציות למדינה, לשוק הכלכלי ולגופים העסקיים, המוטיבציה, המחיר האישי והמיקוד האישי. שאלות מצוינות שנשאלו ותשובות אותנטיות ומעוררות מחשבה.
מהשיחה עולה כי השניים הכירו בעת שימשה פרקש-הכהן כשרת החדשנות והחליטה להכיר את הגורמים המובילים העסקיים בתחום ולעבוד איתם בשת”פ וללמוד מהם, מן הסתם, הזמינה את אייזנברג לפגישת הכרות שפתחה שת”פ. האקו-סיסטם הזה של גופים ממשלתיים ורגולטורים העובדים בשיתוף עם הגורמים העסקיים הוא האקו-סיסטם הנדרש היום כדי לייצר רגולציה חכמה ואפקטיבית.
מקווה שהצלחתי לשכנע אתכםן להאזין.

Soft Regulation or Hard one?
שיחה מרתקת בפודקסאט החדש של מייקל אייזנברג, שותף ומייסד של Alef VC. בפודקאסט, Invested, משוחח אייזנברג עם אורית פרקש-הכהן, חברת כנסת מרשימת המחנה הממלכתי ולשעבר שרת החדשנות, שרת התיירות, השרה לנושאים אסטרטגיים ויו”ר רשות החשמל.
אחד מנושאי השיחה הוא רגולציה ב-AI – אחד הנושאים החמים היום. זווית מרתקת לאור הנסיון והידע העצום של פרקש-הכהן  אשר משתמשת במונח רגולציה רכה- Soft Regulation כדי לתאר את גישתה אשר מעדיפה הכוונה כללית ואינה נותנת הנחיות רגולציה פרטניות וספציפיות. היא תומכת בגישה זו לתחום ה-AI (בניגוד לתחום החשמל למשל) כדי לעודד את הרגולציה העצמית והאחריות התאגידית של חברות הטכנולוגיה. מדיניות זו, בניגוד ל”רגולציה קשה” (Hard) המקובלת בדר”כ – רגולציה פרטנית, דקדקנית ומכוונת בדיוק את הגופים המפוקחים (כזו שמחייבת צ’קליסטים גנריים…). שאלה מעניינת כמובן, לאן כל זה יתגלגל…
מעניינים מאד גם דבריה ביחס לרגולציה על שוק האנרגיה והחשמל ועל ההשלכות של זה על בטחון וכלכלת ישראל.
מעבר לזה, השיחה האישית חושפת את המעבר התפישתי בין רגולטורית לפוליטיקאית – שדה ההשפעה המשתנה והתרומה של כל אחת מהפוזיציות למדינה, לשוק הכלכלי ולגופים העסקיים, המוטיבציה, המחיר האישי והמיקוד האישי. שאלות מצוינות שנשאלו ותשובות אותנטיות ומעוררות מחשבה.
מהשיחה עולה כי השניים הכירו בעת שימשה פרקש-הכהן כשרת החדשנות והחליטה להכיר את הגורמים המובילים העסקיים בתחום ולעבוד איתם בשת”פ וללמוד מהם, מן הסתם, הזמינה את אייזנברג לפגישת הכרות שפתחה שת”פ. האקו-סיסטם הזה של גופים ממשלתיים ורגולטורים העובדים בשיתוף עם הגורמים העסקיים הוא האקו-סיסטם הנדרש היום כדי לייצר רגולציה חכמה ואפקטיבית.
מקווה שהצלחתי לשכנע אתכםן להאזין.

צרו קשר עם PIL 

צרו קשר עם PIL

אנחנו ב- PIL תמיד שמחים לשמוע מכם 🙂

מלאו את הפרטים וניצור איתכם קשר בהקדם האפשרי

יכולים לכתוב לנו ישירות למייל- service@globalpil.co  

אנחנו ב-PIL תמיד שמחים לשמוע מכם 🙂

מלאו את הפרטים וניצור איתכם קשר בהקדם האפשרי

יכולים לכתוב לנו ישירות למייל- service@globalpil.co