החודש, ספטמבר 2020, פנתה רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון (מכאן : ‘רשות שוק ההון’) בכתב אל חברות

.הביטוח בבקשה לקבל את התייחסותם ועמדתם באספקטים שונים של נושא הביטוח לרכב האוטונומי

מכתב הרשות מתייחס לאספקטים בביטוח רכב חובה. רשות שוק ההון מציינת במכתבה כי הטיפול של הרשות

,בנושא הביטוח הוא חלק ממהלך כולל של מדינת ישראל ליישם רגולציה מתאימה להטמעת תחבורה חכמה

.מבוססת טכנולוגיה, מחוברת חשמל ומחשב

הרגולציה הקיימת היום בנושא ביטוח רכב חובה מתבססת בעיקר על חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל”ה 1975 אשר קובע אחריות ללא אשם המוטלת על הרכב אשר כתוצאה ממנו נפגע הניזוק. כלומר, אין שואלים מי אחראי לתאונה, אלא איזה רכב גרם לנזק של הניזוק. זהו חוק סוציאלי אשר מטרתו להבטיח כי לכל נפגע בתאונת דרכים יהיה פיצוי וזאת מבלי שיצטרך להוכיח כי הנהג התרשל, גם במקרה שהנפגע הוא הנהג, או גם במקרה שהנפגע נפגע בתאונת פגע וברח ולא ניתן למצוא את האחראי לנזק. הרגולציה שהוסדרה סביב חוק זה על ידי רשות שוק ההון מאפשרת קבלת פיצוי בכל המקרים האלו מבלי לשאול מי האחראי ובלי החובה להוכיח את

.אחריותו

סוגיה נוספת מעניינת שהעלתה רשות שוק ההון היא האם יש מקום לשמר את ‘ייחוד העילה’ הקיים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפי הרגולציה הקיימת היום בביטוח רכב חובה, ניזוק בתאונת דרכים יוכל לתבוע רק לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, גם אם נמצאו אחראים אחרים לתאונה. אחד מפסקי הדין הידועים ביותר בעניין זה ניתן ביחס לתאונה שארעה במרץ 1994  עם נפילת קורה מגשר שפירים במהלך הקמתו. המהנדסים הורשעו בגרימת מוות ברשלנות, אך תביעת השאירים לקבלת פיצוי עקב רשלנותם של המהנדסים נדחתה על ידי בית המשפט בטענה כי בשל היות התאונה תאונת דרכים, ניתן לתבוע לפיצויים בגינה רק לפי חוק

.פיצויים לנפגעי תאונות דרכים