נראה כי ההבחנה המעניינת מכולם היא ההבחנה שעשתה רשות שוק ההון ביחס לנגישות הביטוח לאוכלוסיות רחבות. בתנאי זה מסמנת הרשות למבטחות כי היא מצפה כי חברות הביטוח יתנו מענה לחשיפות שהן רלוונטיות לחלקים נרחבים באוכלוסייה. מצד אחד, נראה כי הדרישה של הרשות לגיטימית, מאחר והיא מצפה שחברות הביטוח יתנו מענה לחשיפות רוחביות לסיכון. מן הצד השני, לאורך ההיסטוריה הכלכלית של ה-100 שנים האחרונות לפחות, חברות הביטוח המסחריות לא ביטחו סיכונים קטסטרופליים אשר יכולים להכריע אוכלוסייה

.שלמה

השאלה אלו סיכונים קטסטרופליים יבוטחו על ידי המדינה ואלו יבוטחו על ידי חברות הביטוח המסורתיות היא שאלה ישנה ומוכרת שהתשובה אליה משתנה בין מדינה למדינה. חברות הביטוח המסחריות, בניגוד למדינה, חייבות לתמוך את הסיכונים המבוטחים על ידן בביטוח משנה, ולכן במידה ולא יוכלו לרכוש ביטוח משנה לסיכון

.קטסטרופלי משמעותי, המדינה תצטרך לבטחו

הקורונה הוא סיכון חדש ורמת ההיכרות וההבנה של הסיכון כרגע עדיין רחוקות מלהיות משביעות רצון. גם לא ברור איזה הסדרי ביטוח משנה ניתן יהיה לרכוש לסיכונים אלו. יהיה מעניין לראות איזה מנגנון ביטוחים תייצר

.המדינה ביחס לסיכוני קורונה בהמשך. נושא זה נמצא באחריות הרגולציה, במקרה הזה, רשות שוק ההון

מאמר מעניין של מנכ”ל מארש העולמית בסוגיה מעניינת זו המטרידה את עולם הביטוח באשר הוא, ניתן

.לקרוא כאן

אין ספק שנושא ניסוח השאלות ביחס לקורונה הינו נושא סבוך מבחינה משפטית ומציב אתגר רב למבטחות. לא רק בשל העובדה שנוסח השאלות צריך להיות בהתאם להוראות הרגולציה, אלא שבסופו של דבר צריך לזכור את הוראות חוק חוזה הביטוח – השאלות חייבות להיות רלוונטיות לסיכון. מאחר ובנושא הקורונה רב הנסתר הגלוי, לא

…ברור עדיין באופן מלא מהן השאלות הרלוונטיות שכדאי לשאול